החלטה בתיק ב"ש 4541/08

(בנוגע עם משיב 3)

בקשה למעצר עד תום ההליכים

1.     כתב האישום אשר כנגד המשיב מס' 3 (להלן: "המשיב") ושני המשיבים האחרים, מייחס לו עבירת ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402 (ב) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), עבירת קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק, ושהייה בלתי חוקית בישראל, לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

        בפרק העובדות לכתב האישום נטען כי ביום 23/4/08, נדברו ביניהם המשיבים לפרוץ לדירה בירושלים ולגנוב משם רכוש. המשיב 2 הציע למשיבים לפרוץ לדירה ספציפית השייכת למר נתן וייל כבן 70, המתגורר ברחוב חיד"א 6. באותו מועד, נכנסו המשיבים 2 ו - 3 לישראל ללא היתר ונפגשו עם המשיב 1, הוא תושב ישראל. המשיבים, כך נטען, הצטיידו במוט ברזל, סרט שקוף דביק ובשקית ניילון, הגיעו למקום מגורי המתלונן, בסמוך לשעה 16:00, ברכב אותו שכר המשיב 1, נכנסו לחדר המדרגות, והקישו על דלת הבית. המתלונן פתח את דלת דירתו בעקבות נקישת המשיבים, ומשראה את המשיבים הבין את העומד להתרחש, וניסה לסגור את הדלת, אלא, המשיבים, הדפו את דלת הכניסה, המתלונן ניסה להודפם ורץ לכיוון מכשיר הטלפון על מנת להזעיק עזרה אולם המשיבים אחזו בו בכח והושיבו אותו על כיסא. המתלונן, ניסה להתנגד למשיבים וצעק: "שודדים, שודדים, הצילו", ובתגובה ניסו המשיבים לכבול את ידיו של המתלונן באמצעות הסרט הדביק שהביאו עימם, וביקשו לתחוב את שקית הניילון לפיו על מנת להשתיקו. כתוצאה ממאבק זה נגרמו למתלונן שריטות וחבלות בידו ובעינו, ובעקבות צעקותיו נמלטו המשיבים ונכנסו לרכב שעה שהמשיב מס' 1 נהג בו. המשיבים נסעו בכביש בגין, סמוך לבית החולים שערי צדק, שעה שמתחילת הדרך דולקת בעקבותיהם ניידת משטרה. המשיב 1, שנהג ברכב, לא ציית לרמזור אדום, פנה לכביש בגין צפון, תוך נסיעה פרועה וסיכון נהגים בכביש, עד אשר נעצר הרכב בסמוך לעטרות.

        ראיות לכאורה

3.     המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה.

עילת מעצר

4.     אין חולק על קיומה של עילת מעצר, הן מחמת מסוכנותו של המשיב והן מהחשש להימלטות.

        חלופת מעצר

5.     המשיב הנו כבן 21, מתגורר בשטחי הרשות הפלשתינאית, נטול הרשעות פליליות. בעניינם של המשיבים התבקש תסקיר שירות מבחן עוד ביום 5/5/08 אולם עקב העיצומים הננקטים בשירות המבחן, ועל אף בקשה נוספת מיום 27/5/08, הוגש תסקיר אך בנוגע למשיב מס' 1. לפיכך ויתר ב"כ המשיב על קבלת התסקיר. החלופה אותה הציע הסנגור הנה כי המשיב ישהה במעצר בית בבית אחיו, תושב הכפר עיסוואיה, נשוי ולו שישה ילדים, הנמצא בעיצומו של הליך איחוד משפחות. מצבו זה של האח, כך טען הסנגור, יביא להקפדתו המוחלטת של האח על קיום החלופה, שכן כל תקלה, ולו פעוטה, תפגע דווקא באח.

6.     המעשים המיוחסים (לכאורה) למשיב, קשים וחמורים הם: המשיב נדבר עם שני חבריו להגיע לביתו של אדם כבן 70 ולבוז את רכושו. השלושה הצטיידו בכלי משחית מבעוד מועד: סרט דביק לקשירת גפיים, שקית ניילון לסתימת הפה ומוט ברזל לקדם כל התנגדות. המשיב, ביחד עם חבריו, לא נרתע, בחבורה,  מלנסות "ולהשתלט" על התנגדות המתלונן תוך נסיון לכבול את ידיו, תחיבת שקית ניילון לפיו והיאבקות עימו. רק מאבקו העיקש של המתלונן מנע מהם מלבצע את זממם. יש לזכור כי כל זאת בוצע (לכאורה) לאור היום, בסמוך לשעה 16:00, דהיינו מדובר במעשים שנעשו בתעוזה. ולא רק זאת, אלא שהמשיב נתן ידו, בעצם נוכחותו, להימלטות פרועה ומסוכנת שהשתרעה על פני מרחק רב (יש רק לתמוה כיצד לא נמצאה ניידת משטרה אחת, נוספת, בכל רחבי העיר בירושלים שהייתה אמורה  לחסום את המשך דהירתו הפרועה של הרכב זמן רב ומרחק רב לפני הגיעו לעטרות שכן הנסיעה החלה, כזכור, בקצהו הדרומי של כביש בגין בסמוך לבית החולים שערי צדק, כאשר מתחילת הדרך דלקה אחרי הרכב ניידת משטרה). מעשים אלה אותם ביצע המשיב (לכאורה) (למעט הנהיגה), מעידים על חוסר מורא מוחלט, זלזול בשלומו הגופני של אדם ועל פוטנציאל ממשי של מסוכנות לציבור, אשר ספק רב אם תתפוגג בדמות חלופת מעצר. לכך יש לצרף את עובדת מגוריו של המשיב מחוץ לשטחי ישראל. אמנם, הכלל הוא כי עובדה זו, לכשעצמה, אין בה לשלול קיומה של חלופת מעצר, אולם הצטרפות נסיבה זו לעניינו של המשיב וכן העובדה שהחלופה שהוצעה אינה חלופה ראויה, שוללים אפשרות לשחרור המשיב לחלופת מעצר.

        לפיכך, התוצאה הנה כי אני מורה על מעצר המשיב מס' 3 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 176/08.

ניתנה היום יג' בסיון, תשס"ח (16 ביוני 2008) במעמד ב"כ המאשימה, המשיב ובא כוחו.

קלדנית: רחל אמויאל

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: